גירושים במלחמה

כל תקופה מביאה עימה את האתגרים שלה להורים גרושים ואנו המגשרים, וכן בתי המשפט נאלצים להתמודד עם קונפליקטים חדשים ברוח התקופה: 

בקורונה אלו היו קונפליקטים סביב כן לא לחסן, כן לא לשלוח, איך לחלק הנטל של הבידודים. 

למלחמה הקונפליקטים שלה. 

בשבועות האחרונים פונים אליי הורים גרושים עם מחלוקות שנולדו מתוך מצב המלחמה:

אב שיוצא לצו 8 ולא יכול לממש את זמני השהייה שלו- האם צריך לדאוג לסידור בימים שלו, האם ברור מאליו שישארו בימים אלו עם האם? במידה ונשארים עם האם, האם יש לכך משמעות כספית, תשלום שצריך לעבור מהאב לאם? או לחילופין במידה והאם עובדת בעבודה חיונית, והאב בבית, האם ברור מאליו שהילדים ישהו עם האב?

מחלוקות סביב חשיפת הילדים לחדשות, כן להשאיר לבד בבית או לא, כן לחייב להשתתף בזום או לא, מתן ומימון סיוע לילדים עם חרדות, ועוד ועוד…

וישנם הזוגות בתהליך הגירושין שעדיין חיים תחת קורת גג אחת, ואחד מבני הזוג מתעקש להמשיך בהליך, והאחר מרגיש שאין לו הכוחות הנפשיים בזמנים אלו.

ובני משפחה, אחים, שמתווכחים מה לעשות עם ההורה המבוגר, מי יטפל בו בימים אלו, מי יארח את ההורה בביתו. 

כמובן כמו תמיד אין תשובה אחת נכונה לכל קונפליקט כזה, וצריך לבחון כל מקרה. אבל דבר אחד בטוח, אלו ימים בהם העצבים של כולנו חשופים, הנשמה מוצפת וממילא קשה להשלים נשימה עמוקה. הדבר האחרון שכולנו צריכים זה להעמיס עוד זירות ועוד התמודדויות ועוד גורמים סוחטי אנרגיות. 

 אז קחו נשימה, דברו, תקשיבו, תתגמשו, תשתפו פעולה, שלבו כוחות, שימו בפרופורציות, ואחכ, כשהדברים מעט ירגעו ויגיעו ימים שקטים יותר תעשו את האיזונים.